שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 51

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

פרוטוקול ישיבת מועצה מס' 51

מיום ראשון, י' בטבת התשפ"ד, 31/12/2023

משתתפים:

בעלי זכות הצבעה:

אלי ברכה – ראש המועצה

מאיר דור – סגן ראש המועצה

לירז קופר – גזברית המועצה

תמנה שמואלי – אודים

ברק בן אריה – געש

דני מנהיים – ארסוף קדם

אורלי עמיר – בני-ציון

מירב קורן – בצרה

צחי חודניק – בית יהושע

שוקי ארליך – ארסוף

אנדי וולף – חרוצים

גילי בן יקר – רשפון

בן הטה – גליל ים

פבלו לם – תל-יצחק

שרון רומם – כפר נטר

נוכחים נוספים:

הילה טרייבר– מזכ"לית המועצה

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

אורלי רזניקוב – מבקרת המועצה

רעות חזן – מזכירה

זיו בקפיין – רו"ח קולחי השרון

יגאל גידרון – מנכ"ל קולחי השרון

שלומי מועלם – רו"ח קולחי השרון

רון רותם – משקיף

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

על סדר היום:

[ 1 ] ה צ ג ת ד ו ח ו ת כ ס פ י י ם ק ו ל ח י ה ש ר ו ן 2 2 0 2 ......................................4

[ 2 ] ד ו ח פ ע י ל ו ת ו ע ד י ם 2 2 0 14.................................................................2

[ 3 ] ד ו ח ות כ ס פ י י ם 2 2 0 2 .......................................................................21

[ 4 ] ה צ ג ת ד ו ח ר ב ע ו נ י 3 2 0 2 / 3 22.............................................................0

[ 5 ] ת ק צ י ב " ח ר ב ו ת ב ר ז ל " ....................................................................22

[ 6 ] ס ג י ר ת ה ח ב ר ה ל ת ש ת י ו ת ב י ו ב .......................................................25

[ 7 ] ס ג י ר ת ת ב " ר י ם ................................................................................26

[ 8 ] ת ב " ר י ם ............................................................................................26

[ 9 ] ע ד כ ו נ י ם ............................................................................................34

[ 0 1 ] א י ש ו ר פ ר ו ט ו ק ו ל י ם .......................................................................34

[ 11 ] די ון בנ ושא א כיפה בתחנת ה רכ בת בית יהוש וע ........................36

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

-תחילת דיון-

[ 1 ] הצגת דוחות כספיים קולחי השרון 2022

אלי ברכה [ראש המועצה]: שלום לחברים מקולחי השרון. זהו,

אז כבר הבמה שלכם.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: רגע, שם ותפקיד רק, שכולם

ידעו.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אני שלומי מועלם, רואה

חשבון של החברה.

זיו בקפיין [מנהל תפעול קולחי השרון]: זיו בקפיין, מנהל

תפעול קולחי השרון.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני יגאל גדרון, מנכ"ל

מעיינות השרון. רואה החשבון שלנו יסביר את הדוחות לפניכם.

אנחנו מדברים על דוחות של 22'.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אנחנו סוקרים את דוחות

2022 כאשר המספרים מתייחסים לשנת .2021 סך הכול הפעילות

בשנת 2022 הסתכמה ב- 9 ורבע מיליון שקלים, כאשר מתחלקת

בין השתתפות בהחזקת המכון כ- 7.7 מיליון שקלים שמתקבלים

מבעלי המניות, מעיינות השרון וחוף השרון ושירותי טיהור

שפכים שזה תשלום מצד ג' לב השרון עבור טיהור שפכים בגובה

של 1.6 מיליון שקלים. סך הכל עלות הפעילות בשנה הזו

מסתכמת ב- 11.6 מיליון שקלים, מורכבת מתפעול מכון הטיהור,

זה בעיקר הוצאות קבלן תפעול אחד וארנונה שמרכיבים את

הסכום הזה. בואו נתייחס גם לגידול שיש פה, אז הגידול שיש

פה נובע גם מעליית תעריפים של קבלן תפעול מצד אחד וגם

החזקה בסכומים משמעותיים שהיו בשנה הזאת לאור ההחלפה

של קבלנים ונזקים שהתגלו במתקנים. כלליות בסכומים יחסית

דומים לשנה קודמת בגובה של 1.1 מיליון שקלים, בשנה

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הקודמת 1.2 מיליון שקלים. הוצאות המימון נטו על הלוואות

המט"ש בגובה של 800 אלף שקלים. מנגד הייתה לנו הכנסה חד

פעמית בגין הוצאה לפועל, בגין ריבית של הוצאה לפועל, בגובה

של כמיליון שקלים וזה מביא אותנו לגירעון של 1.4 מיליון

שקלים נכון לסוף השנה כאשר אם לא הייתה לנו את ההכנסה

הנוספת הגירעון היה מצטבר לפי 2.4 מיליון שקלים.

שרון רומם [נטר]: סליחה, במיליוני קוב מה ההבדל בין השנים?

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: דומים מאוד. אותו

.capacity

שרון רומם [נטר]: אבל ה- 2 מיליון הפרש בתפעול מכון כמה זה

הקבלן כמה זה הוצאות כאלה של חד פעמי?

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: תראה, הוצאות ההחזקה

של המכון לפי מה שההנהלה סבורה הן הולכות לגדול בצורה

קבועה בשביל לשמור על המצב הקיים בצורה תקינה יותר ולא

לצבור פערים כמו שקרה לנו עם הקבלן הקודם שגרם לנו נזק

נקודתי שהיה יכול להוציא הרבה כספים בשנים האחרונות על

החזקה. אפשר לראות את ההתפלגות של ההרצאות שנה מול

שנה. אז אפשר לראות שהשכר של קבלן התפעול עולה פה ב- 1.7

מיליון שקלים. הארנונה עולה קצת וזה עיקר הסכום. אני יכול

להגיד לכם שלפי מה שאני מבין צפויה עוד עלייה נוספת

משמעותית בהוצאות קבלן תפעול בשנת 2024 לאור עליות

הריבית ששם הכל מוצמד.

שרון רומם [נטר]: אבל מתוך ה- 2 מיליון זה .1.7

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: כן. נחזור למאזן, מאזני

החברה לפניכם, ליום 31/12/22 סך הנכסים הסכתמו ב- 32.5

מיליון שקלים. נכסים לזמן קצר מורכבים ממזומן בגובה 2.4

מיליון שקלים ועוד פיקדון שזה כמעט 600 אלף שקלים. לקוחות

פתוחים זה 160 אלף שקלים ונכסים שוטפים אחרים של 40 אלף

שקלים. רכוש הקבוע בגובה של 29.5 מיליון שקלים משקף את

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

העלות שהושקעה במכון בניקוי הפחת שנצבר עד סוף התקופה.

מבחינת ההתחייבויות שלנו מדובר על התחייבויות בגובה של

44.5 מיליון שקלים. ההלוואות שלנו, אם נסתכל הן מרוכזות ב-

2 שורות, גם החלויות השוטפות בזמן ארוך וגם ההלוואות בזמן

ארוך, כל מה שמעבר לשנה, מסתכמות בחצי מיליון שקלים.

חברות לבעלי מניות, צדדים קשורים, שזה בעצם בעלי המניות

שמממנים את פעילות המת"ש וההשקעה בו, גובה 41 מיליון

שקלים. בגובה 3 מיליון שקלים חשבונות שוטפים לספקים, נכון

לתאריך החתך.

רון רותם [משקיף]: מה זה ההפרש, אמרת בנכסים השוטפים

האחרים.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: עיקר הסכום ב- 2021 של

הנכסים השוטפים האחרים זה היה התחייבות של המועצה בגין

התביעה שהייתה פה והיא שולמה מאז, זה פשוט הפרשים.

רון רותם [משקיף]: אוקיי, אבל אנחנו לא רואים שינוי, לא

במזומנים ולא בזה.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: גם במזומנים יש מעט

שינוי, אבל עיקר השינוי הוא בבעלי מניות בצדדים קשורים

ובהפרשים ביניהם.

רון רותם [משקיף]: לא, אבל לצד הנכסים הייתה לך התחייבות

והיא הפכה למזומן. פה המזומן ירד, ה- 7 מיליון האלה התאדו

איפשהו.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: הם לא התאדו, הם הלכו

לכיסוי התחייבויות של בעלי מניות בצדדים קשורים.

אלי ברכה [ראש המועצה]: זאת אומרת, הם שולמו למעיינות

השרון?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אמת. סך הכל הגרעון

המצטבר של החברה נטו גדל מ- 10.5 מיליון שקלים לכמעט 12

מיליון שקלים בשנה הזאת. שוב, כאמור, אם לא היה את

המיליון שקלים הנוספים של הכנסה נוספת, זה היה גדל ב- 2.5

מיליון שקלים, מה שמחייב את החברה כנראה לשקול-

אלי ברכה [ראש המועצה]: למה אתה אומר אם לא הייתה

הכנסה? כי לב השרון זה לא-

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אני לא מדבר על ההכנסה

הזאת, אני מדבר על ההכנסה החד פעמית שהתקבלה גם כן

במסגרת הבוררות, זה 976 אלף שקלים ריבית, היא חריגה פה

בנוף. אם היא לא הייתה מתקבלת היה פה גירעון של 2.5 מיליון.

שרון רומם [נטר]: המיליון 300 של היתרות זכות מאיזה ספקים

משכנו אותם?

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: זה לא שמשכנו אותם. אם

עיכבנו תשלומים לספק-

שרון רומם [נטר]: זה סכום מהותי.

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: ששולם יומיים, שלושה,

ארבעה ימים אחרי. אז שוב, החברה תהיה חייבת להגדיל את

התעריף לאור הגידול בגירעון ועלויות העולות של המתקן.

שאלות?

אלי ברכה [ראש המועצה]: איפה הופיעו בעלי המניות

בהתחייבויות כשלקחת את ה-7.5 שהמועצה שילמה את אותם

7.5 מיליון שרון דיבר עליהם קודם, איזה התחייבויות קטנו

בעקבות זה? הרי לקחת מזומן, אתה אומר, היה חוב לבעלי

המניות.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אפשר לראות את הביאור

של בעלי המניות ולראות את ההרכב שלו. אנחנו רואים שירד מ-

41 מיליון.

אלי ברכה [ראש המועצה]: למה לא פרעת חלק אלינו?

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: אני לא פורע שום דבר.

אלי ברכה [ראש המועצה]: שילמנו בכובע אחד ואמורים לקבל

כבעלי מניות בכובע אחר.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: כי היחס בינינו בחובות

במקום שיהיה 1 ל- 3 הוא 1 ל- .6

אלי ברכה [ראש המועצה]: 1 ל- .4

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: 1 ל- .6 תסתכל בהלוואות, 8

לעומת ,40 היה מצופה שנהיה 1 ל- 3 ולא 1 ל- .6

אלי ברכה [ראש המועצה]: אוקיי.

פבלו לם [תל יצחק]: מה סך הכל החיובים של בעלי המניות של

כל השרון לחברה?

שלומי מועלם [רו"ח קולחי השרון]: יש לך את זה בהכנסות פה.

פבלו לם [תל יצחק]: כמה המועצה מחייבת?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני אגיד לך סדרי גודל

באחוזים. המועצה מחזיקה ב- %25 מהבעלות, מזרימה בערך

%-30 %.33 עוד סדרי גודל של %12 אנחנו מדברים על לב השרון

וכל השאר זה מעיינות השרון, מעיינות השרון ב- 3 יישובים, זה

סדרי הגודל באחוזים. אנחנו מדברים על בערך 12 אלף יומי,

ספיקה יומית.

אלי ברכה [ראש המועצה]: כשהוא אומר שאנחנו שופכים יותר

ביוב מהאחזקות שלנו. אנחנו %33 בביוב אבל במניות רק %.25

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

פבלו לם [תל יצחק]: אז זה טוב.

אלי ברכה [ראש המועצה]: לכאורה זה טוב.

*מדבריםיחד-לאברור.

פבלו לם [תל יצחק]: שאלה, פיקוח על ההוצאות האלה, איך זה

מתנהל?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: יש דירקטוריון, יש לכם

נציג בדירקטוריון. מתנהל, דוחות אצלכם.

פבלו לם [תל יצחק]: יש מישהו מהמועצה שהוא בניהול החברה?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: לא.

פבלו לם [תל יצחק]: צריך להיות, לא? אני חושב. אלי?

אלי ברכה [ראש המועצה]: לדעתי כן, הם יודעים את דעתי. זה

רק מקובל במנגנון תקין של חברות שמחזיקות חברה, שהספרים

פתוחים.

פבלו לם [תל יצחק]: אז צריך לפנות לחברה ולהציע. אני חושב

שהנושא הזה חשוב לשקיפות של כל השותפים.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אנחנו בעד שקיפות.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אנחנו שאלנו וכולל באחד המיילים

האחרונים שיצאו, שאנחנו רוצים שהספרים יהיו פתוחים בפני

חוף השרון, שנוכל לעבור ולדעת, העברות, לבצע תמחיר, לבדוק,

לא רואים סיבה מדוע זה לא יהיה פתוח. קיבלנו תשובה די

שלילית או לפחות-

לירז קופר [גזברית המועצה]: לא, אמרתי לפנות לאלי ולדבר

איתו.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני לא קרה לי שביקשתם

נתון ולא קיבלתם. זה לא עסק פרטי שלנו.

פבלו לם [תל יצחק]: קודם כל זה חובה של המועצה.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: הכל בסדר, הכל פתוח, מה

שתרצו תקבלו.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אנחנו רוצים את הספרים. אתה מבין

שאנחנו באים אחרי תקופה ארוכה של חוסר ידע ולקבל כותרות

עם הרבה אי וודאות, לא רק חוסר ידע, עם הרבה חוסר אמון

אפילו. אנחנו רוצים לקבל את הספרים ולשים רואה חשבון

שיעבור ויסתכל על נתונים ויבדוק את ההעברות בין החברה לבין

בעלי המניות שלה. האם זה נכון, האם זה לא נכון, מאיפה צמחו

המספרים, האם יש חיובים כאלה ואחרים של דמי ניהול, כל

הדברים שקורים במקום תקין-

פבלו לם [תל יצחק]: קיבלנו תשובה חיובית.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: דמי הניהול העיקריים הם

2500 שקלים לחודש, אלה דמי ניהול.

פבלו לם [תל יצחק]: יש לי עוד שאלה כי אני לא כל כך מתמצא

בנושא. אני מבין שבמעיינות השרון יש 5 שותפים, הם מחייבים

את מעיינות השרון על משהו?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: לא, מעיינות השרון ברור

שכן, בדיוק על אותו מנגנון, כולם משלמים אותו דבר אבל

מעיינות השרון מזרימים לעוד מט"שים, מזרימים למט"שים של

נתניה ולתנובות. לא כל היישובים של מעיינות השרון מזרימים

לקולחי השרון.

פבלו לם [תל יצחק]: אז הם עובדים ישירות מול קולחי השרון

או דרך מעיינות השרון?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: מעיינות השרון משלמים.

הם הבעלים של מעיינות השרון ומעיינות השרון משלמים. כמו

שהמועצה משלמת פר קוב, מעיינות השרון משלמים פר קוב, כן,

אבל לא כל היישובים של מעיינות השרון מזרימים לקולחי

השרון. לדוגמה, כפר יונה שהיא צפונית, מזרימה חלק, האגן

המערבי מזרים לנתניה והאגן המזרחי מזרים לתנובות.

שרון רומם [נטר]: פרדסיה גם?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: פרדסיה מזרימה לכיוון

נתניה, נכון. אנחנו מדברים בעצם על אבן יהודה, תל מונד

וקדימה. כאשר צורן גם לא מזרימה לשם. גרביטציה, בסוף זה

גרביטציה, כן.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אני פה לחברי המליאה ואומר גם

לכם את זה, עידן שחם שיושב מטעמנו מקיבוץ יקום שיושב שם,

הוא בחור אמין, רציני, עם ידע והכל, המסר ממנו הוא באמת

שיש אווירה אחרת. בשביל שתהיה אווירה אחרת גם אצלנו, אי

אפשר להתחיל איתנו ביום של היום ולתת לנו דוחות כספיים

ולהגיד, חבר'ה אז הכול עכשיו פתוח, לא. אנחנו רוצים אווירה

אחרת, זה אומר שאנחנו באים, עושים עבודה קצת, בודקים מה

קורה, אנחנו נחליט לבדנו מה עומק העבודה, עם רואה חשבון

מטעמנו, מה עומק העבודה שאנחנו רוצים לראות, כשניישר קו

אנחנו נהיה הרבה יותר פתוחים לנושא של החיוב הנוסף, נבין

יותר טוב את בעלי התפקידים למשל, כמה מקבלים, יש כל מיני

מנגנונים, אנחנו לא ילדים, כל מיני מנגנונים לשאוב כסף

מהחברה או לתמוך בחברה.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אוקיי. אחד, מוזמנים.

שתיים-

אלי ברכה [ראש המועצה]: אוקיי, זה לא היה הרושם שלנו

בתכתובת האחרונה.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: שתיים, יש לי רק מילים

טובות להגיד על הנציג שלכם. יש לי דלת פתוחה ושיח פתוח עם

הגזברית החדשה לירז.

פבלו לם [תל יצחק]: יגאל, עוד שאלה, החייב איך הוא מחייב?

על פי מה?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: על פי קוב.

פבלו לם [תל יצחק]: יש לזה מחיר בהסכם?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: על פי מכרז, כן. החלפנו

קבלן, היה לנו קבלן שקראו לו אלקטרה קל והיום חברה GES

שגם היא שינתה את השם רק בחודשיים כי היא כתבה אותה

איזה קרן, לא משנה, זה נקרא ,GES כן.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אוקיי. אם זה המסר שלך אז אנחנו

עשינו צעד משמעותי ברגע זה.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני מסכים איתך.

אלי ברכה [ראש המועצה]: ובוא אנחנו נפעל בהתאם ונדבר

איתכם גם כן. אנחנו נשלח בחשבון שיסתכל, ינתח, מה היה גם

כן חשוב לנו להבין. אנחנו באי ודאות מוחלטת לגבי תנועות

כספיות בתוך החברה וכדאי ונגיע למצב.

שרון רומם [נטר]: בלי קשר לכל הדברים האלה שהם חשובים,

מבחינת ה- capacity של המאגר, אז בהינתן היתרי בנייה

ותכנון-

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: בוא נעשה ככה, המאגר הוא

שלך. אני אתן לך מספרים. אנחנו כרגע קולטים סדרי גודל של

12 אלף ביום, הוגדל ל- 18 אלף אבל יש לו בעצם איזשהו חסם

שאנחנו עושים שלישוני, השלישוני שלנו יודע לעשות כרגע .15

כדי להגדיל אותו ליותר, יצטרכו לעשות עוד השקעה. הבנת או

שבלבלתי אותך לגמרי במספרים?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שרון רומם [נטר]: כלומר, %,25 אנחנו עוד קצת.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: כרגע יש לנו אבל כמובן

שנבנה בהתאם לתוכניות בנייה ישנות. כל תוכנית בנייה מן

הסתם לפי תקציבים. האזור שלנו רווי בבנייה, מספיק שתראה

מה קורה באבן יהודה ותל מונד וקדימה, תראה את המספרים

שם, אני כבר לא זוכר. אתם כולכם יודעים, אתם גם יושבים

בשרונים, נכון?

אלי ברכה [ראש המועצה]: לא לא.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: בסדר, כולם חיים באותו

אזור, תראו מה קורה שם מבחינת גידולי בנייה.

מאיר דור [סגן ראש המועצה]: מה באמת הצפי לבנייה ביישובים

ועד כמה אפשר לקבל במתכונת הקיימת?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: המט"ש בזמנו תוכנן, אני

לא יודע להגיד לך, היו תוכניות שהיו רלוונטיות לאותה תקופה,

אני לא יודע להגיד לך עם התוכניות החדשות מה הולך להיות,

לא יודע להגיד לך את הדבר הזה, כל תוכנית נבחנת בעצמה, מול

גורמי ההנדסה בשני הצדדים.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אגב הייתה בזמנו גם התנגדות

שלכם, למשל אני ישבתי, אם אתה זוכר, את לא היית אז לדעתי,

אבל ישבתי כדירקטור ואתם ביקשתם שאנחנו לא נשב

כדירקטורים, ראש המועצה לא יישב כדירקטור, אז עם כל

הערכה והיא מלאה לעידן ולרומם שהיה לפניו, משה רומם, אבל

זה בכל זאת מייצר עוד ריחוק מהמועצה כי הם לא חברי מליאה

אפילו.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני לתפיסתי לא קובע מי

הדירקטור שלך, קטונתי, החלטה שלך.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

אלי ברכה [ראש המועצה]: השאלה אם הדירקטורים שלכם בצד

השני חושבים כמוך?

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: יש רוחות חדשות. אמרת

בעצמך ואני לא אוסיף, אבל לא אני קובע מי הדירקטור שלכם.

אלי ברכה [ראש המועצה]: לא, מה שקרה זה שאתם התנגדתם

לנוכחות שלי, לא נעלבתי, זה בסדר, אפילו זה הקל עליי מאוד

כי אז יכולתי להיות %100 מועצה בלי לשאול את עצמי יותר מדי

שאלות, אבל אתם זה ששמתם ואנחנו בחרנו לא לריב איתכם.

יגאל גידרון [מנכ"ל קולחי השרון]: אני אפטור את עצמי

משאלות שלא הייתי.

אלי ברכה [ראש המועצה]: טוב, אוקיי.

שרון רומם [נטר]: חזרה למועצה.

אלי ברכה [ראש המועצה]: תודה רבה.

רעות חזן [מזכירה]: אורלי, בבקשה.

[ 2 ] דוח פעילות ועדים 2022

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: טוב. כמו כל שנה, אתם

יודעים שאנחנו עושים דוח פעולות שהוא דוח בקרה על הוועדים

המקומיים. אני אציין שהוגש לכם של ,2022 2020 גם ראיתם ו-

2021 לא הוכן עקב בעיות מול הוראת החשבון שהכינה את זה

וכתוצאה מזה אנחנו מחשבים את צעדינו מחדש ובודקים

וכנראה שנצא למכרז חדש לא להמשיך עם אותה רואת חשבון

שהיא מאוד מאוד מקצועית אבל כנראה מאוד עמוסה ולכן לא

הצלחנו לקבל את הדוחות בזמן, גם דוח של 2022 הגיע בסוף

דצמבר 23', זה גם בעייתי. במכרז החדש אנחנו נכניס איזשהם

שיטת מקל וגזר כדי שנוכל לעודד הגשה בזמן.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שרון רומם [נטר]: סליחה אורלי, לאורך השנה ברבעונים זה היה

ליניארי או-

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: הדוח הוא דוח שנתי והוא

בודק, בעצם אנחנו צריכים לראות גם פה את התיעוד, הוא בודק

גם את הפן של זכויות חתימה, אם זה תקין, התכנסות של

הוועדים וגם את הנושא של הכספים של הרכש, של קביעת

שמירה וכדומה. ועדת ביקורת התכנסה ודנה בפירוט בדוח הזה

כי בעצם מה שרואים בטבלה זה שיש לכם את 2020 מול 2022

ולא ממש התקדמנו. היה דיון פורה איך אפשר לגרום לוועדים,

הרי זה בסך הכל מגן עליהם כי ככל שההתנהלות שלהם היא

יותר תקינה כך הסיכוי שלהם יסתבך יותר, וחשבנו איך אפשר

בעצם לעודד את זה, אנחנו בעיקר בחירות, החלפת ועדים.

ההחלטות של ועדת ביקורת שבעצם מובאות לאישורכם הן

כאלה, דבר ראשון, מיד עם כהונת הוועדים החדשים ייקבעו

פגישות אישיות של לירז, הילה ושלי עם היו"ר והמזכיר החדש

של הוועד, כדי גם לעבור על דוחות הפעולות וגם להסביר להם

מה נדרש כדי לחשב מההתחלה-

אלי ברכה [ראש המועצה]: עם היו"ר החדש.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: כן, מה נדרש מהם. ועדת

הביטחון ביקשה שהיועץ המשפטי של המועצה יכין לקראת

הפגישות האלה הבהרה לגבי הליך החיוב האישי שבעצם אנחנו

חשופים אליו. נמצא ב- 3 ועדים, יש רישומים שגויים בדוחות

הכספיים. אני אזכיר לכם שבעבר ניהלנו דיון לגבי רואה החשבון

של בני ציון שהגיש ב- 2020 דוחות כספיים שהם לא לפי הכללים

של הרשומות המקומיות, נערך איתו הליך שלם, נפגשו, הסבירו,

הוא תיקן, הוא הגיש דוח כספי בהתאם לכללים אבל יש שם

טעויות. יש טעויות גם בדוחות הכספיים של בית יהושע ושל

בצרה, ובנושא הזה בעצם הוחלט שאלירז ואני נבדוק לעומק

מהם בדיוק הליקויים ואם הם חמורים אז אנחנו נביא במועד

האישור שלכם את רואה החשבון, אז אנחנו נמליץ לכם לא לאשר

את רואה החשבון הזה.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שרון רומם [נטר]: סליחה רגע, אורלי, א', באיזה תחומים

התנגדת, ב', לאיזה סכומים, ג', אני חוזר 5 דקות אחורה, לשבת

עם היו"ר החדש זה בסדר, בסוף מי שמזין את התנועות זה מנהל

החשבונות שהיא זאת שעושה את זה כל הזמן.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: בגלל זה אנחנו רוצים לצלול

לעומק ולראות למה יש שם ליקויים ואם הם מהותיים, אם זה

סתם עיון-

שרון רומם [נטר]: נכון שהיו"ר יחתום אבל הוא לא באמת עושה

הנהלת חשבונות.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: דקה, אנחנו נדבר על היו"ר

אבל לגבי הדוחות הכספיים, רואה חשבון שחותם על דוח ומכין

אותו, לא חשוב מה מנהל החשבונות הכניס, הוא אמור לבקר,

אם הוא עושה דוח שהוא שגוי, הוא לא ראוי, הוא צריך לעשות

את הבקרה הזאת אבל לפני שאנחנו באים לרואה חשבון

ואומרים, אתה לא ראוי, מן הראוי שאנחנו נבדוק לעומק שזה

באמת טעות מהותית.

שרון רומם [נטר]: זה מה שאני שואל, מה הטעויות ובאיזה

סכומים?

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אין את זה מולי, זה מופיע

בדוחות פעולות אבל זה כותרות כאלה, אנחנו רוצים לצלול

לעומק. לגבי בית יהושע, במסגרת דוחות הפעולות, היו"רים

נדרשים לחתום על הצהרות לגבי מס שכר, לגבי חשבונות, כללים

שנדרשים ואחד מהם הוא גם הצהרת ניגוד עניינים או אי-ניגוד

עניינים. בבית יהושע נתקלנו בבעיה שבדוח הקודם יו"ר הוועד

הקודם חתם שיש ניגוד עניינים, קרבה משפחתית, בין חבר

מועצה לבין מי שזכה שם באיזשהו מכרז עם הפעלת זכיינות.

בדוח הזה הוצהר שאין ניגוד עניינים למרות שחבר הוועד עדיין

נמצא וגם זכיין. מה שוועדת ביקורת החליטה זה שמבקרת

המועצה תוציא מכתב ליו"ר ועד בית יהושע בבקשה להסביר את

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

נושא ניגוד העניינים. בהתחשב בכך שהוא במילואים הנושאים

יטופל. הנקודה האחרונה היא, אני מקריאה לכם, ועדת ביקורת

מאמינה שחברי מליאת המועצה חלה חובה ציבורית לסייע

ולהוביל את חברי הוועדים המקומיים לפעול לפי החוק, כללי

מנהל תקין ונהלי הרכש. מתוך חובה זו ואמונה על שקיפות

לציבור, הוועדה תזמן את ראשי הוועדים הנוכחיים לפגישות

הבהרה במטרה לאתר את הקשיים ולנסות לסייע לטיפול

ותיקונים. הכוונה של ועדת הביקורת הייתה לשבת עם הוועדים

היוצאים, יו"ר הוועד היוצא, כדי שהוא ייתן הסברים. אני

חייבת להגיד שאני לא הייתי בדעה אחת עם חברי הוועדה כי אני

יותר מאמינה בלתקן. זאת אומרת, אם לא עשו מכרז אי אפשר

לעשות עכשיו מכרז. אני יותר מאמינה שצריך לעבוד עם הוועדים

החדשים ולהוביל אותם.

תמנה שמאלי [אודים]: מה גם שיש ראשי ועדים שהתחלפו כבר,

אפילו שעוד לא היו בחירות.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אחד אני יודעת שהתחלף

כבר. לשיקולכם, אתם מאמצים את ההמלצה או שממליצים על

דרך אחרת.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: קודם כל, בכל מקרה תכננו

לעשות הדרכות לוועדים החדשים שנכנסים, רק שכל פעם דוחים

את הנכנסים. העניין הוא שגם עכשיו יש מקומות שזה חצי ועד

ישן וחצי ועד חדש, כמו באודים, שזו גם סיטואציה לא כל כך

ברורה להתגייסות להדרכות. אז איפה שיש ועד חדש, היום

נפגשתי עם ועד חדש בבני ציון, עם היו"ר, אז הצעתי שנבוא

ונתחיל לעשות כבר את ההדרכות והכול. הייתה לנו תכנית

להכשרות ועדים מקומיים, הם מתחלפים, עכשיו בעצם השיטה

שהם מתחלפים זה שהקודמים בעצם פורשים וממליצים על

החדשים שעוד לא נבחרו, זה משהו לא ברור.

אורלי עמיר [בני ציון]: אבל אם יש 2 רשימות?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, אז איפה שיש 2 רשימות

לא התחלפו, זה העניין באמת. דרך אגב, גם איפה שיש 2

רשימות, תיאורטית זה יכול לעשות את זה כי אם עכשיו הם

פורשים אז הם ממליצים, אבל זה עד הפרישה אם הם מחליטים

לפרוש. אם חברי הוועד הנוכחי מחליטים לפרוש, אז הם אמורים

להמליץ על אנשים שהם כאילו מהרשימה שלהם, זה בחוק היבש

כי את יכולה גם לפרוש באמצע קדנציה, עד הבחירות. אז זה גם

יכול להיות, אבל אתה לא יכול להכריח אנשים בכוח להישאר

מתנדבים, וזה נמשך ונמשך, היה צריך כבר ,31/1 נדחה ל- .27/2

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: השאלה היא כמה זה

אפקטיבי לזמן את אלה שפורשים ואיך אפשר לעשות את זה

טכנית?

אורלי עמיר [בני ציון]: השיקול שלנו היה עם הוועדים שיש

מקומות שיש לנו עוד מינימום חודשיים ומי יודע אולי יהיו עוד

חודשיים ועוד חודשיים שהם ימשיכו בתפקיד שלהם והם יכולים

לעשות מכרזים חדשים או להמשיך.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: נכון, אבל לאורלי, כשאני

מנסה לתרגם את זה למעשים, היכולת לעמוד בחודשיים האלה

ולעשות את הפגישות ולהתחשב בלוחות הזמנים שלהם ובלוחות

זמנים שלכם ובלוחות זמנים שלהם, אולי עדיף לעשות את זה

במכתב ולהגיד להם, אלה הליקויים, מה הסברתכם, עד לדבר

הזה וזה שבו ועדת הביקורת תדון בתשובות שלכם. אז אם יש

שם מישהו שהתשובות שלו הזויות, אז אפשר להיפגש איתו.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: גם הנקודה היא שנגיד סתם,

2 ועדים שצריכים להיפגש אז אחד במילואים, בזה כבר פרשו,

אז את אומרת, בבני ציון, נתחיל לרדוף אחריהם? די, עזבה. כבר

איבדה את זה. אם היינו תופסים את זה דקה לפני ההחלפה, עוד

חצי צרה, היום הם מתחלפים. אז אני אומרת, בגדול ההחלטה

נבעה מהסיפור הזה שרצינו לא לתת למי שסיים להגיד, טוב, כבר

אני שנה אחרונה, אני יכול לעשות מה שאני רוצה ולא אכפת לי

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

מה חוקי. בפרקטיקה, מכיוון שיש רצף של מזכירות וזה, זה

לכתוב מכתב שיסבירו שאנחנו נדע שקיבלנו תשובה למה בכלל

הם הלכו למהלך הזה ומה היה הליקוי. נצטרך לראות מה עושים

עם הליקויים האלה אחרי הבחירות כי זה-

אורלי עמיר [בני ציון]: אבל הילה, שיקול נוסף היה שזה

ליקויים חוזרים למרות כל ההתראות ולמרות ההסברים ולמרות

ההדרכות, הם ממשיכים להתנהג ככה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: הייתה לנו שיחה על זה, זה

לא שהוועדים לא יודעים שהם צריכים לעשות רכש ואיך עושים

רכש. אני לא חושבת שיש מישהו שיושב בוועד המקומי ולא מכיר

שצריך שלוש הצעות מחיר ומכיר את זה שצריך מכרז, זה לא

הפתעה. זה פשוט לא מספיק מאיים עליהם.

אורלי עמיר [בני ציון]: אז לכן אנחנו ביקשנו לערב את היועץ

המשפטי שייתן את חוות דעתו, מכתב או משהו, שיבינו שיש לזה

קצת השלכות מעבר ללא מתאים לי, לא נוח לי.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: שוב, בהכשרות החדשות

אנחנו נעשה על זה יותר סנקציות. אני בתחושה שלי זה לא שלא

הבהרנו את זה והם לא ידעו על זה. לא יודעת מה עוד אפשר

לעשות יותר.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אני חושבת שהם יודעים אבל

הם לא מרגישים שיש להם פיקוח מחייב. גם אני יודעת שאסור

לחנות באדום לבן אבל לפעמים אני חונה ואם אני יודעת שאין

פקח, נכון?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אפשר לאשר את ההמלצה

אבל להוסיף בזה שלפני הדיון בוא ננסה לקבל פנייה בכתב,

להוציא פנייה בכתב, לקבל את ההסברים.

אורלי עמיר [בני ציון]: הילה, 4 חודשים הם לא יענו לך בכתב

לדעתי.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שרון רומם [נטר]: לבלי להתסיס, עובדתית החצי העליון של

העמוד הזה מדבר רק על קיבוצים. יש דברים שהמבנה הזה של

הוועד אגודה והוועד מקומי בערבוב הזה זה משהו-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: דווקא הבעיות יותר

במושבים ולא בקיבוצים.

שרון רומם [נטר]: זה משנה, אני מדבר על החלק העליון למשל

זה משהו שהוא רוחבי בכל הקיבוצים או מופיע-

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אני אתן לך דוגמה, נכון, בכל

הקיבוצים יש בעיה של זכויות חתימה. עכשיו אנחנו מבינים את

הבעיה. יש להם ועדת כספים שעושה גם את זה-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, שם יש אנשים בשכר.

הגזבר של הוועד המקומי הוא בעצם הגזבר של הקיבוץ ואם הוא

לא חבר ועד מקומי או עובד חיצוני, אז יש לו בעיה בזה. זכויות

החתימה למי שאין לו חבר או עובד ועד אבל הוא לא חבר ועד,

הוא חבר יקום.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: הוא חבר אגודה, הוא לא חבר

ועד. לא חבר ועד, הוא חבר הנהלת הוועד. הוא צריך להיות עובד

הנהלת הוועד.

שרון רומם [נטר]: מי מגדיר את זה?

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: החוק. הטבלה זה

קונסיסטנטי, זה מחולק ל- 2 קטגוריות, יש את הרכש עד 70 אלף

שקל שהוא מחויב ל- 3 הצעות מחיר ויש את המעל שצריך הליך

מכרזי. אז מה שעושים, לוקחים את הכרטסת, לוקחים מדגם,

בדרך כלל בסכומים הגבוהים יותר אנחנו בודקים ומסתכלים,

לא בודקים את כל הרכש אבל לוקחים מדגם של איזה 5 מקרים.

איפה שיצא נגיד מתוך ה- ,5 ,2 בסדר. אומרים, אוקיי יש הליך,

לפעמים מפקששים, לפעמים יש מקרה מיוחד, אבל לא, בדרך

כלל הטבלה הזאת מייצגת דברים גורפים.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: בסדר, אנחנו נעשה מאמץ

וניפגש איתם.

תמנה שמאלי [אודים]: אני רק אומרת מציאותית, אני חושבת

על ראש הוועד אצלנו שכבר לא ראש ועד, לא יודעת אם היא

תבוא לפגישה כזו.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: סביר להניח שלא.

אורלי עמיר [בני ציון]: אז היא לא תבוא. אנחנו לא יכולים

לגרור אותה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, ברור. בסדר.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אוקיי, אז אתם מאמצים את

ההמלצות של ועדת הביקורת כולן כפי שהן? פה אחד?

החלטה: מליאת המועצה מאמצת את כל ההמלצות של ועדת

הביקורת.

אלי ברכה [ראש המועצה]: יצאת בזול.

[ 3 ] דוחות כספיים 2022

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: טוב, אני אתחיל. מבקר

משרד הפנים עושה 2 דוחות, דוח כספי שאתם מכירים, מביאים

לכם אותו, דוח מפורט שבעצם הוא דוח שמפרט הרבה נתונים על

המועצה בין היתר גם ליקויים. בדוח המבקר של 2022 לא נמצאו

ליקויים. אגב זה מדהים שהתחלף לעומת הקודם שהתהליך איתו

היה מאוד מאוד קשה, איתו התהליך מאוד-

לירז קופר [גזברית המועצה]: רק שתדעו שרואה חשבון בדרך

כלל כשעושים דוחות כספיים, כשהייתי מתמחה לפני 15 שנה,

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

עשיתי ליבנה וממש מחפשים ממש ציציות למצוא ליקויים. אז

כשבאתי לכאן וראיתי שהדוח המפורט הוא נטול ליקויים.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זה כבר שנה שנייה. טוב, דוח

כספי.

לירז קופר [גזברית המועצה]: 2 מילים על הדוח הכספי, ממש

בקטרה. יש לנו גם את הדוח הרבעוני. אני אתחיל בדוח הכספי

של שנת ,2022 הדוח הסתיים מאוזן. אפשר לראות את

התקבולים ובתשלומים, פרש קטן, עודף של 37 אלף שקלים. אין

איזה הבדלים מהותיים משנה קודמת או בין תקציב לביצוע. יש

איזשהו מחזור הלוואה שהייתה של החברה למחזור שאפשר

לראות אותה גם בתקבולים וגם בתשלומים, זה היה איזשהו פער

שהיה גם פה וגם פה, זה סוג של ניפוח. זהו, בגדול. אין איזה

משהו שאני רואה שאני חושבת שצריך לשים עליו את הדגש.

[ 4 ] הצגת דוח רבעוני 03/2023

לירז קופר [גזברית המועצה]: הדוח הרבעוני לרבעון ,3 יש לנו

את המאזן שמראה תמונה ליום מסוים, הפקודות נעשות שוב,

כל פעם לוקחים את החלק היחסי שמחויב לתקופה ויש לנו גם

פה את טופס 2 שזה התקציב הרגיל הכנסות והוצאות, גם הוא

מסתיים בעודף קטן של 15 שקלים, סך הכל באמת מאוזן. לא

מרגיש לי שאני צריכה להרחיב על זה משהו. אם יש לכם שאלות,

אם קראתם, דברו אליי.

שרון רומם [נטר]: כמה צריכים להגיע אחרי המועד?

לירז קופר [גזברית המועצה]: אז אולי ננצל את זה על המכסות,

הילה.

[ 5 ] תקציב "חרבות ברזל"

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אוקיי. אז אני אגיד לך רגע

משהו על זה, זה מתקשר לתקציב של חרבות ברזל. מה שהגיע

בעצם מהממשלה, הגיעו 5 שקלים ליום לבן אדם. אנחנו בעצם

בגלל שחלק גדול מהשירותים לא ניתנו אצלנו אלא ניתנו

בקיבוצים, יצרנו איזשהו מודל שאמר, הם נמצאים פה 3

חודשים. אם אנחנו נותנים מכסות לוועדים כדי להפעיל את

הוועד המקומי 800 שקל לתושב. אמרנו 3 חודשים זה 200 שקל

לתושב, כל חודש זה 60 אלף שקל. בדקנו כמה אנשים אירחו

בגליל ים, בגעש, ביקום ובשפיים במשך החודשים האלה. בעצם

חלק מהכסף אנחנו רוצים להעביר אליהם כי בסוף התחזוקה

והפעילות של המפונים לצורך העניין שאנחנו ספרנו אותם

ועליהם קיבלנו את הכסף, החזיקו אותם ביישובים, את חלקם.

לצורך העניין, אשפה לא באה בחשבון, היו לנו גם הוצאות של

אבטחה וכאלה. אם אנחנו מעבירים לתושב 800 שקל, חילקנו

לרבעון שזה אוקטובר, נובמבר ודצמבר. על 3 חודשים זה 200

שקל. לקחנו כמה יש בכל חודש ומהכסף שקיבלנו, את זה אנחנו

רוצים להעביר ליישובים. בסוף מרבית התחזוקה הייתה אצלם,

לא מרבית, אלא כמו בוועד מקומי. בכל מקרה, זה היה נראה לי

פשוט הוגן לא לקבל את הכסף ולא להעביר את זה למקומות

שהחזיקו בכמויות, אני לא מדברת אם בית פרטי התארך בהם

תושב, אבל תחזוקה של הוועדים הייתה בקיבוצים אצלנו

ובהיקפים יחסית גדולים, 200 אנשים, שפיים החזיקה 600

בתקופה מסוימת. עשינו לפי רשימה, יקום, געש, גליל ים ושפיים

החזיקו תושבים, עשינו 200 שקל לתושב, כפול כל פעם, שאלתי

כמה היו בכל חודש וזה הכסף שאנחנו חושבים שנכון לפני

שנגמרת השנה כי הכסף הזה נכנס אלינו, להעביר אליהם חזרה.

שרון רומם [נטר]: גם במושבים קצת.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: המושבים זה היה אנשים

פרטיים, הוועד המקומי לא היה. פה הייתה התגייסות אמיתית

של תרבות, של תחזוקה, של הפעלות, הם החזיקו אופרציה, זה

לא שאנחנו נותנים פה מיליונים. חוץ משפיים שמחזיקים באמת

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

600 ומשהו אנשים שזו באמת כמות גדולה, נתנו לפי כמה שהם

החזיקו. כשאתה עושה 200 כפול, זה בערך המחירים, העלויות,

זה לא מיליונים. זה התחיל ב- ,180 ירד ל- .200 ביקום עדיין יש

מפונים היום מהצפון. בגעש ובגליל ים הרבה פחות. עשינו את

זה פר חודש. אני רוצה להגיד שגם בתקציב של שנה הבאה, בסוף

מכיוון שעם תושבי כפר עזה, שמי יודע מה הם יחליטו איפה הם

נשארים, בסוף הקיבוץ מחזיק אותם. גם ביקום, הם נשארים 80

אנשים, מחזיק אותם. לא יעזור, זה האצלת הסמכויות. מה

שקורה בעיר, קורה אצלנו בוועדים המקומיים.

שרון רומם [נטר]: באשפה אנחנו מטמינים %-10 %20 יותר גם?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: באשפה זו שאלה טריקית,

אני אגיד לך למה, כי על פניו בזמן שהיו פה מפונים, כאילו לא

עבדו חוות רונית, זה כאילו מתקזז, אבל אם אתה שואל אותי

מול המדינה, זה לא מתקזז כי לי הייתה אמורה להיות ירידה.

זה שלא הייתה לי, זה כאילו עלה לי.

רון רותם [משקיף]: אגב, אם אנחנו כבר באשפה, מפנים מחזור?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: מפנים בתדירות יחסית

נמוכה. רק שתדעו, אני אגיד לכם, קיבלנו בערך 400 אלף שקל.

בקיצור, מישהו, הערות? אפשר לאשר? קונספט מקובל? כי אני

רוצה להמשיך אותו גם ב- 24'.

שרון רומם [נטר]: כמה סך הכול בעצם המכסות שלנו?

ההעברות.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אנחנו מעבירים 800 שקל

לתושב. בעיקרון כל רבעון זה כאילו .200

שרון רומם [נטר]: לא, את החישוב הזה הבנתי, אבל העוגה

עצמה היא כמה? כפול 1500?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא בדיוק כי אנחנו מעבירים

גם הכנסות קצת לארנונה עסקית. זה יוצא 10 מיליון ו- 200 אלף

שקל להעברה ליישובים על המכסות. יש כסף על גנים וכזה, אבל

זה על הדבר הזה.

שרון רומם [נטר]: זה בערך %5?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: מהתקציב?

שרון רומם [נטר]: מהכותרת הזו של ההעברות.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, זה בכלל לא משם, אנחנו

קיבלנו 400 אלף שקל. זה כאילו תקציב חרבות ברזל. עכשיו,

שנה הבאה לא בטוח שנקבל את ה-5 שקלים, אבל מצד שני תהיה

לנו עוד ארנונה על מבנים שבנו בשפיים שזה גם יבוא לידי ביטוי.

גם אני חייבת להגיד שיש לי מול מנהלת תקומה, אני מנסה

להגיד להם, שזה שהם נותנים לי ארנונה, זה לא מכסה עלויות,

שתושב הוא בזבזן כסף, לא יצרן כסף, ואם עד עכשיו היה לי

מלון בשפיים, שהיו אורחים של מלון והוא שילם ארנונה וממנה

סבסדנו את כל התושבים, עכשיו זה כבר תושבים, אז זה לא

שווה אותו דבר. אז אנחנו מנסים, בצדק לדעתי, לקבל עוד

עלויות גם מהם. אז זהו, זה לגבי תקציב חרבות ברזל. אני צריכה

להוסיף, זכויות חתימה בוויצמן בבית הספר בחשבון הורים ליעל

מגל, זה אפילו לא דיון, הצבעתם בעד.

[ 6 ] סגירת החברה לתשתיות ביוב

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אנחנו שוב כבר הצבענו על

זה מספר פעמים, סגירת החברה לתשתיות ביוב, עשינו את זה

כבר איזה 3 פעמים, כל פעם יש לנו תביעה שמגיעה לאיזה מישהו

שלא עשינו לו את הביוב. נגמרו שוב התביעות, אנחנו שוב

רוצים-

שרון רומם [נטר]: אפשר גם איזושהי הסבה או משהו?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, אי אפשר. כל עוד יש

תביעה, אי אפשר לסגור את החברה. אז עכשיו עוד פעם אין

תביעה, כבר שנים שזה מתנהל במועצה כל משק הביוב, כבר

איזה 3-4 שנים, אנחנו מנסים לסגור את החברה ולא מצליחים

בגלל התביעות האלה.

פבלו לם [תל יצחק]: יש לי בקשה לגבי הסעיף הקודם של זכויות

חתימה. אם אפשר לקבל את הטבלה של כל זכויות החתימה

שהמועצה העורבת בהם.

[ 7 ] סגירת תב"רים

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אוקיי. טוב, זה תב"רים

שאנחנו סוגרים, בעצם מנקים, אתם רואים, רכישת מיול קנינו

בפחות, אז הייתה לנו שיחה, אישרנו 200 ואמרנו אולי זה יקר,

אבל בסוף באמת קנינו בפחות, ב- .150 מחשוב בבית ספר ויצמן

נשאר בתב"ר 111 וחוזר לקרן. השאר זה תב"רים שאפשר לסגור

אותם שהם בעיקר חוף הים.

[ 8 ] תב"רים

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: טוב, תב"רים. זה תב"רים

שקיבלנו ממשרד הפנים, שילוט חופים, רכישת ציוד והצלה. בית

ספר כפר עזה, אנחנו אישרנו 3 מיליון, קיבלנו בינתיים 2 מיליון

ו- 625 אלף, אנחנו מבקשים להגדיל ב- 3.5 מיליון, זה אומר

שמיליון נשאר עלינו כשאנחנו מבקשים מהם עוד כסף, כדי

לסיים את הבינוי שם. הוא מסתיים, אבל אנחנו איתם בדין

ודברים, כמו שבהתחלה אישרנו 3 ולקח להם-

שרון רומם [נטר]: איתם זה עם תקומה או עם המועצה-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, זה מול משרד החינוך,

זה לא תקומה. אז זה 3.5 2 ו- 600 כרגע נתנה המדינה, אני מקווה

שהיא תגיע לרוב, אבל אם לא אנחנו נלך חלק למנהלת תקומה.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

עשינו את הכיתות, חסר לנו פיתוח, גם אין פועלים, אין ממ"דים,

הכול לאט. הם עוד לא לומדים שם, רק שיהיה ברור. רק צריך

להגיד שאם היינו מחכים למשרד החינוך, אז רק לפני שבועיים

היינו יכולים להתחיל לעשות הליך, ואז באמת הם היו חוזרים

לכפר עזה לפני זה, אפילו לא לרוחמה. אז זהו, זה תב"ר של ה-

.3.5 היערכות לחירום, קיבלנו כסף ממשרד הפנים, 60 אלף שקל,

אנחנו רוצים להגדיל את התב"ר ב- 60 אלף שקל האלה.

לירז קופר [גזברית המועצה]: אולם המופעים, 350 אלף שקל,

האודיטוריום, שזה ממפעל הפיס.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: יש לנו אודיטוריום פה של

המועצה שכבר השקיעו בו מזמן מלא מלא כסף. בקיצור, יש שם

אולם, אנחנו שנים מנסים לתכנן אותו. הכסף של מפעל הפיס

שעומד לרשותנו זה איזה 8 מיליון שקל. אנחנו לא יכולים לתת

אותו כמעט בשום מקום כי כל הקרקעות חייבות להיות מופקעות

לטובת המועצה. זה חייב להיות רק למבנה של מועצה. אתה לא

יכול לתת את זה בבית ספר. אנחנו מתכננים בשאיפה לקחת את

רוב הכסף ולעשות פה אולם, שיהיה סוף סוף אולם למועצה כי

את רוב הדברים אנחנו משלמים כסף לעשות בחוץ. אז זה כסף

של מפעל הפיס.

תמנה שמאלי [אודים]: במליאה הקודמת דיברנו על תקציב

לטובת כפר עזה, נכון? הקמת בית ספר.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זה ה- 3 מיליון שדיברתי

עליהם.

תמנה שמאלי [אודים]: כן, על זה אני מדברת. אם עכשיו לא

ברור איפה הם יהיו, הם לא החליטו איפה הם יהיו, יש לזה

משמעות לגבינו?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, בגלל שקודם כל מה שלא

יהיה, זו אחת הבעיות שהם כועסים על מנהלת תקומה גם

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

כשמנהלת תקומה מדברת איתם על רוחמה, היא מדברת על 10

חודשים.

רון רותם [משקיף]: את שנת הלימודים הזאת-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: הם בכל מקרה עושים פה.

רון רותם [משקיף]: גם אם הם יגורו ברוחמה?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, אבל הם לא יגורו

ברוחמה. שנת הלימודים הזאת, במינימום, גם אחרי שצעקו עליו

ואמרו לו, מה אתה מדבר איתנו על 10 חודשים, זה יהיה

בספטמבר. גם עכשיו בכל מקרה, שגם הייתה שם הצבעה, חלקם

רוצים לעבור לרוחמה, חלקם רוצים להישאר בשפיים. מי

שייכנס לקרווילות, סביר להניח, לא יעזוב לרוחמה. יש מה

שרוצה הקהילה, כמונו שרוצים, ויש בסוף, במשפחות.

המשפחות הצעירות הרבה פחות נוטות לחזור. המשפחות

המבוגרות יותר-

אורלי עמיר [בני ציון]: ביום שאחרי יהיה מה לעשות במבנים

האלה? בבתי הספר.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: בבתי הספר המבנים יישארו

לאדם וסביבה כולל המקלוט. גם בנווה הדסה הם יצטרכו

להשאיר את המבנים. הקרווילות עצמן לפי החוזה שעכשיו

אנחנו סוגרים, אמורות להיות מפונות מאדמת שפיים.

תמנה שמאלי [אודים]: היה חסר להם?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זה לא בנוי על שטח

למגורים, זה בנוי על שטח למלונאות וזה לא מיועד לזה. על פניו

זה אמור להתפנות. שפיים מתעקשת על זה, דרך אגב. אחד

הדברים שאנחנו מבינים זה שההסכם צריך להיות זמני, לא

קבוע, אף אחד לא רוצה שתושבי כפר עזה ייכנסו לגור בשפיים,

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

זה לא אינטרס לא של המדינה, לא של שפיים ולא של כפר עזה.

אז יש לזה מורכבויות.

אלי ברכה [ראש המועצה]: חבר'ה, הטעות הגדולה בעיניי

שהמדינה עושה שהיא חושבת שאם היא תצליח לקחת את כל

התושבים מכפר עזה שנמצאים פה ולהגיד להם תלכו לפה או

תלכו לרוחמה, כולם יזוזו במקשה אחת. כל אחד יש לו את מבנה

אישיות שלו, את הטראומה שהוא עבר-

*מדבריםיחד-לאברור.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אני רוצה להגיד משהו.

בעצם יצרו איזושהי ממשלת צללים. אנחנו עובדים שנים עם

משרדי ממשלה על כל מיני דברים, שנים מרצים לנו שמה שעובד

בשגרה עובד בחירום ושמי שאתה עובד איתו בשגרה תעבוד

בחירום, ואז באה המדינה, היה חירום, אמרה, שכחו את כל מה

שעבדתם בשגרה, בונים חלופות. לכי תתחילי לחפש מי מתעסק

בחינוך, מי מתעסק ברווחה, מי מתעסק בבינוי. עשרות שיחות,

עשרות זומים ועכשיו תעלי לזום כי צריך לסגור הסכם.

אלי ברכה [ראש המועצה]: הם ניסו להגיד, הילה יושבת מולם

בחזית ועכשיו דיברתי עם מנהל המחוז ברמ"י על זה, חבר'ה

אנחנו נביא אותם ואתם תפנו אותם. אני אומר להם, חבר'ה מה

זה תפנו אותם? מה זה חוף השרון? איך אנחנו יכולים לפנות

אותם? איך נעמוד מול טלוויזיה כשתגידו שאתה מפנה אמא,

אבא, שהם פצועים, הרוגים וכן הלאה? מה זה? קודם כל, הילה

חיה את זה כל הזמן, כבר יש לנו הנחיות, חבר'ה, אנחנו מפנים

ולא כלום, אתם רוצים להביא שירותים? מקבלים כסף של

השירותים האלה? אז במקרה הזה דיברנו על העניין של געש, אז

הוא אומר לי, אתם לא מפנים, אמרתי לו, ניסים תגיד לי, באה

המדינה, אמרה לך ככה, אנחנו נביא לך אוכלוסייה פגועה, פגועה

קשה, תיתן לה את האדמה, המועצה תיתן שירותים

מוניציפליים, שפיים תיתן את השירותים ששפיים נותנת כוועד

מקומי, ועכשיו כשנחליט לפנות אותם, אתה תפנה אותם, חוף

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

השרון תפנה אותם, למה? המדינה הביאה אותם, שהמדינה

תיקח אותם. אמרתי לו, אתה רוצה לעמוד מול הטלוויזיה

ולהסביר למה אתה החלטת לפנות משפחה משפיים? הוא אומר

לי, עכשיו כשאתה אומר את זה ככה אולי אנחנו לא רוצים-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: רגע, אז דקה לפני שבאמת

צריך לקבל על זה החלטה. התנאי שלהם בעצם לגבי הקרווילות,

זה כמובן תנאים אחרי שהם מביאים את הקרווילות, הכול זה

אחרי, אז אחרי שהם סגרו את הקרווילות, התנאי זה שהמועצה

לוקחת את הקרקע הזאת, שפיים מוותרת על הקרקע והמועצה

לוקחת את הקרקע לבעלותה.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אבל אז את צריכה לפנות.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, ואז הם הכניסו שמכיוון

המועצה לוקחת לבעלותה, אז אנחנו אחראים-

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: למה המועצה צריכה לקחת

קרקע?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אני אגיד לכם משהו, בסוף

אף אחד לא צריך לעשות כלום אבל כולם עושים הכול כי צריך

להתגייס ולעזור למדינה. זה לקחת, אבל בתנאים. זאת אומרת,

אנחנו אומרים, אנחנו ניקח את הקרקע, אבל אחד התנאים שיש

לנו כדי לחתום על ההסכם זה שאנחנו לא מתעסקים לא בפינוי

ולא באכלוס, ואז מי שנכנס בנעליים של המועצה, זה ההסכם,

עכשיו זו בעצם החטיבה להתיישבות. הקרווילות הם של

החטיבה להתיישבות. היא בעצם מביאה אותם, היא מתחזקת

אותם, היא אחראית על הפינוי, היא לא אחראית על האכלוס כי

האחראית על האכלוס זה הסכם בין החטיבה להתיישבות לכפר

עזה שהם אלה שקובעים את האכלוס.

אלי ברכה [ראש המועצה]: והיה לנו עוד תנאי, שאם לא יתפנו

שלא יבואו רמ"י ויגידו לנו, הם לא יתפנו, עכשיו לא מאשרים

לכם את התוכנית של היישוב הזה ולא מאשרים לכם את

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

התוכנית של היישוב הזה ואמרו שרוצה לעשות אזור כזה לא

ייתנו לו יחידה כזאת.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: בדיוק, אני רק חייבת להגיד,

זה עבד ככה, הם קבעו עם שפיים שמביאים קרווילות, המועצה

לא הייתה בתמונה. אז בעצם אמרו, הקרווילות זה אתם, אתם

גם לוקחים את הקרקע, רק בדיעבד, ובהתחלה הם גם אמרו,

אתם תעבירו לשפיים את הכסף כי אסור לנו להעביר לשפיים.

אני אומרת לו, אבל אין לי מכרזים, אין לי פטור ממכרז, זו אחת

הבעיות. אז אני אעביר להם כסף. איך אז היא באה לפה לפגישה,

והיא אומרת, חשבתי שיש לך פתרון יצירתי. אני צריכה לחשוב

על פתרון יצירתי? זה מבלבל כי מצד אחד אתה נורא נורא רוצה

לעזור, מצד שני זה לא בכל מחיר ובסוף בעוד שנתיים אף אחד

לא יזכור מה עשית, מי אתה, למה בכלל הם היו פה, ויגידו,

תתמודדי ותקבלי אותם להיות תושבים ותתמודדי עם הפעילות

שלהם.

אלי ברכה [ראש המועצה]: כל ישוב במועצה שיש לו תוכנית

כזאת או אחרת או מועצתית גם כן, יגידו לנו, חבר'ה לא סגרתם

את הפינה של זה, לא החזרתם, לא לקחתם, לא עשיתם, לא

מאשרת לכם רמ"י. מה אנחנו נעשה?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זה גם תביעות של חוק הגנת

הדייר וביטוח ואם יתבעו אותי, אתה כל הזמן צריך להיות

בקטסטרופה-

אלי ברכה [ראש המועצה]: אורלי, מתי אנחנו מפנים תושב?

אנחנו יודעים לתת, עשית בנייה לא חוקית, שימוש לא חוקי,

להגיד למישהו, אתה מתפנה מהבית, איזו סמכות יש לנו? הוא

נשאר, מה אני עושה? אני צריך לפנות אותו?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: עכשיו אנחנו עובדים בלהכין

4 הסכמים. במקום שיהיה הסכם אחד שמעגן הכול, יש 4

הסכמים. אחד, זה המועצה מול החטיבה להתיישבות. השני, זה

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

המועצה מול מנהל מקרקעי ישראל. השלישי, זה המועצה מול

מנהלי תקומה כי כמו שאמרתי, אני חושבת שמגיע לנו עוד כסף.

זה שעכשיו יהיו פה עוד 600 תושבים, אמרתי לו, מבחינתי זה

עוד יישוב, אני לא הייתי מקימה עוד יישוב אם לא היית נותן לי

עוד תעשייה או עוד מסחר.

רון רותם [משקיף]: אם תהיה מלחמה בצפון כל הקלפים יטרפו.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: הילה, לגבי הפעלת בתי ספר-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: הפעלת בתי ספר זה תלוי,

אם זה בנווה הדסה אז יש להם מנהל משלהם והם עשו מורים.

המנהל של אדם וסביבה הוא המנהל שלהם והם עובדים עם

מורים שחלקם יש להם מורה אחת משער הנגב, אחד גייסו-

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: ואם חלק מהם יעברו לרוחמה

וחלק יישארו, אז עדיין הוא ימנה את זה בנפרד?

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זאת שאלה.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אני בדעה שצריך לקחת אותם

בקבוצות קטנות, לאגד פחות או יותר את אותו אינטרס או אותו

רצון ולהתחיל לטפל בזה בקבוצות קטנות. אי אפשר להעביר את

כולם לרוחמה ואחר כך-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: הבעיה היא, לי יש זום קבוע

בימי חמישי עם המנכ"ל של שער הנגב כי אמרתי לו, מישהו צריך

להגיד לי מה, אני בקושי מכירה מה התושבים שלנו רוצים, אני

יודעת מה תושבי כפר עזה רוצים? אני לא מכירה אותם.

אורלי עמיר [בני ציון]: אבל למה הם לא יכולים להתחייב

מראש? נניח היום יש 2 אופציות, רוחמה או אני לא יודעת מי.

אלי ברכה [ראש המועצה]: התחייבו נווה הדסה, הגיעו כמה

תושבים, אמרו, מה פתאום, לא באים לשם, מה אתה עושה להם?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אורלי, יש פה כמה בעיות.

הם יודעים והם מנסים לקבל החלטה, אבל יש שם גרעין שלא

רוצה ללכת לרוחמה והמבוגרים כן רוצים רוחמה. גם צריך

להגיד, יש בעיה נגיד עם הילדים. בגלל שהם נמצאים פה ואור

הנר שלומדים איתם נמצאים בירושלים, הם מפוזרים בכל

הארץ, אז גם הקטע החברתי לבני הנוער הוא מאוד מורכב. גם

ככה נרצחו לך חברים, אז גם אלה שחיים לא גרים לידך, יש

מורכבות מאוד קשות ובעיניי יש לזה תסמונת הילדים הגרושים

שאתה מפצה כל הזמן, המדינה כל הזמן עסוקה בלפצות אותם

ואף אחד לא מקבל החלטה.

אורלי עמיר [בני ציון]: אבל ההחלטה צריכה לבוא מהם. לא

יכולים לכפות עליהם.

תמנה שמאלי [אודים]: אבל אני אגיד לך מה, היא כרוכה

במסגרות חינוך. עכשיו, תלוי כמה עוברים לשם כדי לדעת איך

לתגבר את מערכת החינוך. באמת יש יישובים שלא נמצאים שם,

אז איזו מערכת חינוך יבנו שם?

אורלי עמיר [בני ציון]: נכון, לכן צריך מראש להיערך גם בשנה

אחרי זה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אנחנו נערכים כרגע עד

ספטמבר הבא, בעצם ל- 8 חודשים. אם נצטרך להאריך, נאריך.

העניין הוא לסגור את ההסכם כמו שצריך.

תמנה שמאלי [אודים]: אני יכולה להגיד לך שגם כאלה שסגרו

הסכמים, כבר לא עומדים בזה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: תראי, אנחנו היינו בסיור

בכפר עזה. בגדול, על פניו, אין קושי לשפץ את כפר עזה. אז

חלקם אומרים בכלל, מה זה משנה לי רוחמה או כפר עזה, תתקנו

את כפר עזה. שוב, הם אומרים, אם שקט בכפר עזה, שקט כבר

ברוחמה. זה שרוחמה היא 7.200 לא אומר שזה יותר בטוח מאלה

שהיו .7 בקיצור, סרט, באמת סרט. זו החלטה של המועצה, רק

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

שתדעו שקיבלנו החלטה ביחד איתכם לקחת את האדמות של

שפיים שמוותרת על האדמה למועצה. דרך אגב, אני חייבת להגיד

משהו ששפיים עושים פה באמת, באמת לא מובן מאליו ובאמת

צריך להגיד את זה, במה שנקרא, כמו שאומר ניר דבורי, ביושר.

טוב, דבר נוסף זה תב"ר שיפוץ המקווה בחרוצים. קיבלנו עוד

כסף ממשרד הדתות, הגדלה של 100 אלף שקל. יש לנו מקווה

בחרוצים, פועלת, צריך להגדיל אותה. הבלנית היא עובדת שלנו.

יש מערכת כיבוי אש, אנחנו מחליפים, קיבלנו כסף, יש לנו תב"ר

שקיים למערכות כיבוי אש בבתי הספר. קיבלנו ממשרד החינוך

עוד 27 אלף שקל, אנחנו מגדילים אותו, הוא לא מופיע פה, זו

טעות. מגדילים בכסף שקיבלנו ממשרד החינוך, לא קרנות

מועצה. זהו, זה התב"רים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים.

[ 9 ] עדכונים

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: עדכנו כבר קודם, הבחירות

ב- 27/2 נכון להיום.

[ 10 ] אישור פרוטוקולים

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אוקיי, יש פרוטוקול ועדת

הנחות, מי שישב בוועדת הנחות יודע, אנדי, אני חושבת.

פרוטוקול ועדת הנחות של ארנונה. הוועדה יושבת עם אורטל,

אנדי כנציג ציבור, לירז, מנהל מחלקת רווחה והיועץ המשפטי.

הפרוטוקול כמו כל הפרוטוקולים של הוועדות אמורות לעבור

לאישור מליאה. אתם רוצים שאני אקרא לכם? אני מזכירה,

ועדת הנחות זה רק ב- 2 מקרים, או שיש חד פעמי התדרדרות

בהכנסה בגלל מצב בריאותי או בגלל איזשהו שינוי בסטטוס

הכלכלי כמו פשיטת רגל וכו'.

שרון רומם [נטר]: זה כאלה שעושים מילואים?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא לא, זה לא קשור, זה לא

ועדת הנחות. יש הנחות קבועות בחוק שזה למילואים,

למפקדים, %,25 להנחות נזקק לפי הכנסה וזה. יש ועדת הנחות

שהיא ועדה שיש בה 2 קריטריונים, אחד זה מצב בריאותי, השני

זה התדרדרות, איזושהי פשיטת רגל או משהו כזה. זה פעם אחת,

שנה אחת, אי אפשר לתת את זה בשנה הבאה. אתם יכולים

לקרוא, מקרה לא נעים, נתנו %70 לשנה הזאת, לשנת 23'. הם

כן משלמים עכשיו את החובות, מה שנקרא, שלא נדע. טוב,

פרוטוקול 50 לאשר. אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מס' .50

אלי ברכה [ראש המועצה]: איכשהו התפספס לנו וחשוב שתדעו,

זה אירוע גדול שאין לו תוצאות כרגע בכלל. אתם זוכרים שהרבה

זמן אנחנו עובדים על כביש השירות הזה, לעשות תב"ע לכביש

השירות המזרחי, אז הוא אושר, בלי חתימת השר, אבל התב"ע

עברה, הכול עבר, מחכים לחתימת השר. זה שמאפשר לך להגיע

מכביש 2 לבני ציון כמו שצריך. בינתיים באה המלחמה אז אין

כל כך על מה, צריך תקציב עכשיו שהמדינה תשעה אותו. האירוע

הוא גדול כי לעשות את התב"ע הזאת לקח הרבה זמן ולשכנע

אותם, באמת, מאמץ גדול מאוד. יש תב"ע, יש תוואי, יש הכול,

יש מעביר-

מאיר דור [סגן ראש המועצה]: תכנון מפורט לא. תכנון מפורט

עושים כאשר אתה מקבל את הכסף.

אלי ברכה [ראש המועצה]: זה חבל, אין צפי כי אין כסף. עכשיו

הגענו לשלב של כסף. אז זהו, מצד אחד התקדמנו משמעותית-

מאיר דור [סגן ראש המועצה]: הבעיה זה לא קילומטר, הבעיה

שבדרך יש תשתיות שעוברות שם שזה מסבך.

אורלי עמיר [בני ציון]: אני לא מבינה למה בכלל סגרו אותו.

למי הוא הפריע?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

מאיר דור [סגן ראש המועצה]: סגרו אותו כי הכביש עבר שם

בדיוק.

אלי ברכה [ראש המועצה]: לא, כביש 2 זז מזרחה ודרס את זה,

אבל יכלו לעשות ולא תכננו. הם הגיעו למסקנה שאם ייסעו

מסביב זה יהיה בסדר. אז זהו, אולי בימים אחרים יהיה כסף.

תמנה שמאלי [אודים]: האמת הילה שאני לא התכוננתי לדיון

הזה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: את ביקשת.

תמנה שמאלי [אודים]: נכון, זה שביקשתי לא ידעתי שאני

אחראית עליו.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, אני יכולה להציף אותו.

[ 11 ] דיון בנושא אכיפה בתחנת הרכבת בית יהושוע

תמנה שמאלי [אודים]: אני אציף את הנושא, אני הייתי רוצה

שמי שאחראית לזה, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אחרי

10:00 בבוקר, אפילו לפני, אין מקומות חניה מורשים בחניון של

הרכבת.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: .07:30

תמנה שמאלי [אודים]: עכשיו, אני פעמיים באמת נקראתי SOS

להחליף מישהו ובהתנדבות, פעם אחת חתמתי 750 שקל קנס.

עכשיו, אני לא מדברת על האישית כרגע, אני רק מספרת לכם

מתוך הסיפור שלי כי אם זה לא היה, לא הייתי יודעת את זה,

ופעם אחת, 500 שקל. עכשיו, אין חניות שם. זה היה עוד בתקופה

שלא נתנו להיכנס למתחם שם-

אלי ברכה [ראש המועצה]: ליד תחנת הדלק?

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

תמנה שמאלי [אודים]: כן. היה שער וכשהוא ראה שאני הולכת

ברגל, זאת אומרת שהחניתי את האוטו ואני הולכת ברגל, הוא

לא נתן לי לזוז משם, את מוציאה את האוטו שלך מפה,

באגרסיביות. עכשיו, אני לא משתמשת הרבה ברכבת אבל אני

חושבת, א', גובה הקנסות הם מופקעים. ב', אני צילמתי איפה

חניתי, אני חושבת שאם יש כזאת מצוקה של חניות שם, כי הרי

מצד אחד מעודדים את הציבור לנסוע בתחבורה ציבורית-

אלי ברכה [ראש המועצה]: איפה חנית? ברכבת עצמה?

תמנה שמאלי [אודים]: כן, בתחנת הרכבת.

אלי ברכה [ראש המועצה]: בתחנה, לא מחוץ.

תמנה שמאלי [אודים]: לא, במגרש היותר רחוק. עכשיו, יש שם

מקום שיש שם אדום לבן שאני לא הייתי היחידה, כולם חנו שם,

כנראה כולם חטפו קנס, אז תשנו את זה לכחול לבן כי זה לא

מפריע לאף אחד.

אלי ברכה [ראש המועצה]: יש תוכנית תנועה אבל של הרכבת.

תמנה שמאלי [אודים]: וחניתי גם פעם אחת על אי, זה היה 750

שקל, לא הפריע לאף אחד, לא חסם אף אחד. אני חושבת שלא

יכול להיות כמועצה שאנחנו לא נותנים שירותי חניה ראויים.

אלי ברכה [ראש המועצה]: עיריית תל אביב נותנת שירותי חניה

לבאי הרכבת? יש את חניון הרכבת, אתה עומד ואם לא ועמדת

במקום אחר, קיבלת קנס. זה לא שזה הכול עלינו.

פבלו לם [תל יצחק]: תמנה, אני שילמתי 250 שקל על פס אדום

לבן. למה 750? אני לא יודע.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: כי זה ליד מדרכה. אני רוצה

להגיד משהו.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

תמנה שמאלי [אודים]: אני רוצה להגיע למשפט, אני לא משלמת

את זה. אז אני אומרת, זה לא רציני.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: תמנה תראי, גובה הקנסות

לא נקבע על ידינו. יש חוק עזר, אתם אישרתם אותו במליאה,

חוק עזר של משרד הפנים, גובה הקנסות נקבע על ידם. לא שלנו,

לא אנחנו יכולים להחליט גם מה גובה הקנסות. אישרנו את

הקנסות לפי זה. הרכבת הייתה מטרד בלתי נסבל בתוך בית

יהושע, מטרד. עשינו שם אכיפת חניה כי זה היה לתושבים בלתי

נסבל ונתנו שם קנסות. חניון הרכבת הוא באחריותה של רכבת

ישראל, אמרתי את זה גם קודם, היא צריכה לדאוג למקומות

חניה. מי שמעודד תחבורה ציבורית זה רכבת ישראל, לא מועצה

אזורית חוף השרון. אם הרכבת רוצה שייסעו בה, שתדאג

למקומות חניה, לא אנחנו.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אגב, אין לנו יכולת, התכנית-

תמנה שמאלי [אודים]: כשרציתי להיכנס לפי ההנחיה שלך איך

לערער על זה, אני לא יכולה להיכנס לאתר, שלחתי לך צילום של

זה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: זה בעיה טכנית באתר

ואפשר. יש לי כל יום אנשים שמערערים.

אורלי רזניקוב [מבקרת המועצה]: אם עבר התאריך האחרון את

לא יכולה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, זה לא עבר, זה חדש.

בגדול, אמרתי את זה גם קודם, המועצה עושה אכיפה איפה שיש,

אני אומרת לך שבמקביל למה שאת אומרת, כשלא עשינו אכיפה,

פנו אלינו ואמרו, יש פה סדום ועמורה, אי אפשר לעבור בצמתים,

נכים לא יכולים לחנות, אנשים על הסיבוב חונים באדום לבן

ואתה לא יכול לעשות אכיפה.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

תמנה שמאלי [אודים]: אני מדברת על חניות שלא מפריעות לאף

אחד.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אין דבר כזה, תמנה. חניות

זה לפי תכנית בניה. מה את רוצה שאני אגיד לפקח, לשיקול

דעתך אם זה מפריע לתנועה או לא?

תמנה שמאלי [אודים]: א', אפשר-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: לא, אין לו, אני לא יכולה

להגיד לו את זה. מה אני אגיד לפקח, אתה תחליט אם זה מפריע

או לא? זה חבר שלי, אז הוא לא נתן כי הוא לא מפריע?

אלי ברכה [ראש המועצה]: הרכבת קובעת את תוכנית התנועה

שלה עם מהנדסים שלה איפה חונים ואיפה לא חונים. מחוץ לזה

זה שטחים חקלאיים שאנחנו לא יכולים להגיד, תחנו פה, תחנו

שם. להגיד שעכשיו אני בונה חניון במקום אחר, נניח שהמועצה

החקלאית-

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: ניסינו דרך אגב.

אלי ברכה [ראש המועצה]: צריך לקחת אדמה חקלאית, לעשות

לה שינוי יעוד. אגודת אודים או אגודת בית יהושוע, הרי אודים

נמצאת שם בדיוק מעבר לצד השני, צריכה לשלם למנהל עבור

השימוש בזה.

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: ניסינו לעשות את זה, ניסינו

לדאוג אנחנו-

אלי ברכה [ראש המועצה]: בית יהושוע יש לה את אזור

התעסוקה ממש מעבר לכביש, נכון? לא בנוי כלום, אמרנו, לך

למנהל, אזור תעשייה, תעשה חניון. אמר לו המנהל, תשלם את

כל הארגון.

תמנה שמאלי [אודים]: טוב. אני לא מצליחה לערער.

נוצר על ידי

מ ל י א ת מ ו ע צ ה מ ס ' 1 5 – 3 2 . 2 1 . 1 3

הילה טרייבר [מזכ"לית המועצה]: אני אעזור לך, זה נורא

פשוט.

-סיום דיון-

בברכה,

______________________ ______________________

מר אלי ברכה גב' הילה טרייבר

ראש המועצה מזכ"לית המועצה

נוצר על ידי